גזר דין בתיק תפ"ח 2763-05-11

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

באי כח הצדדים הניחו בפנינו "הסכם בעניין הסדר טיעון" (א') ובו הודעה על ההגעה להסדר טיעון שפרטיו כדלקמן:

"1. הנאשם יודה בעובדות כתב האישום ויורשע בעבירה המפורטת בכתב האישום.

2. מוסכם בין הצדדים, כי במקרה זה חלות הוראות סעיף 300א(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

3. הצדדים יבקשו מבית המשפט להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

עשרים שנות מאסר בפועל.

4. הצדדים יבקשו מבית המשפט לקבוע, כי על הנאשם לפצות את בני משפחתה  של המנוחה בסכום של 50,000 ש"ח אשר ישולמו בתשלומים של 1000 ש"ח בחודש".

כרקע לאמור בכתב האישום, צויין כי הנאשם וענבל חן (להלן: "המנוחה") היו נשואים זה לזו והתגוררו יחד ברח' הורד 3 בקרית מוצקין (להלן: "הבית").

בתאריך 03/04/11 בשעות הבוקר המוקדמות התפתח ויכוח בין הנאשם למנוחה, על רקע מצבו של הנאשם והעובדה, כי חדל לעבוד בחודשים האחרונים. במהלך הויכוח, אמרה המנוחה לנאשם, כי אם המצב ימשך, היא תעזוב אותו.

בתגובה לדברי המנוחה, ניגש הנאשם אל המטבח, נטל סכין, וכשהסכין בידו יצא מהמטבח, ניגש אל המנוחה ודקר אותה שלוש דקירות: האחת בבטן, האחת בגוו משמאל ואחת בבסיס הסנטר (להלן: "הדקירות"), כל זאת עשה הנאשם לאחר שהחליט להמית את המנוחה, ומתוך כוונה להמיתה.

לאחר האמור לעיל, כתב הנאשם מכתב התאבדות, התקשר לאחיו והודיע לו כי רצח את המנוחה. הנאשם נטל כדורי שינה ונשכב לצידה של המנוחה על ריצפת הסלון.

כתוצאה מהדקירות בבטן ובגוו נגרם מותה של המנוחה,  וזאת, כתוצאה מאיבוד דם בעקבות פצע דקירה בעומק 6-7 ס"מ בבטן עם חדירה לכבד, ופצע דקירה בעומק של 7-9 ס"מ בגוו משמאל עם דקירה בטחול וחדירה עד לכליה שמאלית.

במעשיו כמתואר לעיל, המית הנאשם את המנוחה בכוונה תחילה לאחר שהחליט להמיתה, והמיתה בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין את הסכין שבה המית את המנוחה.

באת כח המאשימה בנמקה את הסדר הטיעון אליו הגיעו באי כח הצדדים, הפנתה לחוות דעת פסיכיאטרית מהמרכז לבריאות הנפש "שער מנשה" אליו נשלח הנאשם לבדיקת הסתכלות.

בחוות דעת זו שהוכנה על ידי הפסיכיאטרית ד"ר גבריאלה קנול מיום 15/05/11, צויין בפרק המסקנות כי הנאשם אינו לוקה במחלת נפש במובן המשפטי של המונח, יכול לעמוד לדין ולעקוב אחר הליכי המשפט.

יחד עם האמור לעיל, ציינה ד"ר קנול כדלקמן:

"לעניות דעתי, בעת ביצוע מעשיו, היה שרוי במצב של פגיעה במידה ניכרת של יכולתו לצפות לטיב תוצאות מעשיו ולהימנע מכך".

בחוות דעת משלימה מיום 01/06/11, ציינה ד"ר קנול:

"ברצוני להבהיר שקיימת סבירות גבוהה שבעת ביצוע מעשיו, הנ"ל לקה בהפרעה נפשית עם מרכיבים דיכאוניים וחרדתיים ודחפים תוקפניים בלתי נשלטים. יש לציין שאין מדובר במחלת נפש של ממש, אך נפגעה באופן ניכר יכולתו להבין ולצפות את תוצאות מעשיו ולהימנע מכך" (ט/2).